מישהו עדיין חושב על "שתי מדינות"?

אם יש לקח מרכזי מהמערכה בעזה, הרי הוא בתחום המדיני־ביטחוני. והלקח הוא, שיש לקבור את פתרון שתי המדינות. אם רעיון הקמת מדינה פלשתינית היה ידוע לרבים כנפסד וכמסוכן, בא מבצע שומר החומות (וקודמו צוק איתן) והוכיח שיש לנטוש פתרון זה לחלוטין.

תארו לעצמכם מצב שבו קיימת מדינה פלשתינית ריבונית ועצמאית ברחבי יו"ש, וממנה מומטרים לעבר רוב עריה, יישוביה ומתקניה החיוניים של ישראל ברצועת החוף, בגליל ובירושלים, יותר מ־4,300 רקטות ופצמ"רים. ואפילו עשירית מכך. ונוסף על כך, ייתכנו שיגורים מגב ההר של טילי נ"ט בכינון ישיר (מדויקים למדי) לעבר שפלת החוף, שישתקו תנועות של רכבות, כלי רכב ואת מהלך החיים.

רק המחשבה על ההשפעה של הדבר על גורל המדינה ועתידה מעוררת חלחלה. התרחשות כזאת אינה דמיונית ויכולה להתממש במציאות, ואיש אינו יכול לערוב אחרת.

אחרי הכל, רוב רובם של תושבי המדינה הפלשתינית הזו יהיו תומכי חמאס, שלא לומר שהם יהיו השולטים בה. מצב כזה בהחלט יכול להיות מציאותי. יוזכר כי ביטולן של הבחירות האחרונות לרש"פ הוכיח את החשש הברור לניצחון חמאס שם.

מבצע שומר החומות, כמו קודמו צוק איתן, הוכיח שעל אף ההצלחות המרשימות שלו, צה"ל וחיל האוויר עם כיפות הברזל (ששיעור הצלחתן כ־90 אחוזים) לא מנעו את ירי אלפי הרקטות מעזה, ובעצם לא יכלו למנוע את שיגורן ולהגן הרמטית.

עכשיו תארו לעצמכם תרחיש נוסף: שיגורים של אלפי רקטות ופצמ"רים מעזה ומשטחי המדינה הפלשתינית ביו"ש בו בזמן. על אלה יתווספו קרוב לוודאי שיגורים שונים, ולו ספורדיים, מחזית הצפון, כפי שקרה במבצע האחרון. ועוד לא דיברנו על חיזבאללה ורבבות טיליו, אם יחליט להצטרף. אין לשכוח שחלק לא קטן מערביי ישראל עלולים לחזור על מראות הפרעות האחרונים, ומשטרת ישראל, כפי שראינו, לא ערוכה לאתגר.

האם ישראל יכולה להרשות לעצמה להגיע לסיטואציה חמורה ובלתי נסבלת כזו, שבה היא מותקפת מכל עבריה?! המסקנה ברורה.

הטענה, כמובן, היא שאם תוקם מדינה פלשתינית, היא תהיה מפורזת. זו בדיחה טובה. מי שלא מעוניין לכבוש את עזה ולטהר אותה מטרור, לא יעסוק בפירוז מדינה שעימה יש לנו הסכמי שלום.

הפלשתינים, כמובן, לא יקבלו זאת ברצון. כפי שכתב בזמנו בכיר פלשתיני חשוב, "מדינת פלשתין עם מגבלות נשק ואמל"ח תהיה למשל ולשנינה בקרב העמים", ועוד "וכי מדינה זו תהיה נחותה מאחיותיה הקטנות כמו קטאר ובחריין, למשל?"

ואפילו אם יהיה הסכם על פירוז חלקי, כלומר ללא נשק כבד, מי יאכוף זאת? מי ימנע מארגוני הטרור, שלא לומר ממנגנוני הביטחון הפלשתיניים עצמם, מלהבריח נשק "אסור"?

לקראת מה שמסתמן כחידוש "התהליך המדיני" בחסות ממשלת ביידן־לפיד, מוטב להפנים את הלקחים הללו היטב.
תא"ל (מיל') אהרון לברן הוא מבכירי אמ"ן לשעבר